וירוס של אוהד נהרין

בביצוע אנסמבל בת־שבע

המחזה "העלבת הקהל" של פיטר הנדקה (1966) יוצא נגד התיאטרון כמרחב של התחזות ושל ייצוג, ומפרק את המכניזם שלו. זו קריאה אנטי-נרטיבית שמבקשת לרוקן את התיאטרון מהפאתוס האופייני לו, ולברוא בוואקום שנוצר דבר מה חדש. 

השימוש במחזה נוטל מהצופה את השהיית המציאות המיוחלת. הזמן באולם ומחוצה לו הוא אותו הזמן. הרקדנים אינם אלא הגופים שהם, והקהל שותף גורל נוכח ופעיל ברגע הזה.

הטקסט הנאמר, המושר, הנכתב והנרקד מתפשט על הבמה ומתלכד לכדי תמהיל של יופי וכאב. הקהל הופך לגוף שמודע לפיזיות שלו, להיותו צופה אקטיבי, לעליבותו, לייחודיותו, לגמישות המבט ולאפשרות לערער על סדרים קיימים. וכשהרטוריקה של "אתם" ו"אנחנו" קורסת, שטף של עלבון אינסופי מוטח לאולם הדחוס.

ברוכים הבאים, נמושות יומרניות, מלחכי פנכה של המולדת. בקרוב תזוזו. תתכוננו.

*המופע כולל שפה בוטה

משך המופע: כ- 75 דקות ללא הפסקה

טקסט: פטר הנדקה (מלבד סיפורי הרקדנים)
עיצוב תאורה: אבי יונה בואנו (במבי)
מוזיקה מקורית ויעוץ מוזיקלי: קרני פוסטל
מוזיקה ערבית עממית בעיבוד ובביצוע: חביב אללה ג'אמל, ח'דר שאמא
מוזיקה נוספת: סמואל ברבר, קרלוס דאלציו, פ. סטוקס, פ. פארסונס
עיצוב סאונד: פרנקי ליוורט  
הקלטות: פרנקי ליוורט, חיים לרוז
עיצוב תלבושות: רקפת לוי
עיצוב חליפה: זוהר שואף
תרגום טקסט: שמעון לוי

בכורה עולמית – 19 מרץ 2001, מרכז סוזן דלל, ת"א

*בחירה למנויים